ובאו ולנו במקומן. בבית מלונם בגלגל ושם הקימו את האבנים:

מתני' הביאו את האבנים. כדכתיב ובנית שם מזבח וגו' וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת באר היטב:

ונטלו את האבנים. סתרו את המזבח לאחר שהעלו עליו העולות והשלמים כדכתיב. והעלית עליו עולות וגו':

כהנא אמר כשם שהן חולקין כאן. בהר גריזים ובהר עיבל:

כך הן חלוקין בתחילת החומש השני. בואלה שמות ואע''ג דלא דמי לדהתם דקחשיב ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר זבולן ובנימן דן ונפתלי גד ואשר ויוסף וכן לא דמו לחילוק הדגלים דקאמר תנא דברייתא דלקמיה דהתם יהודה יששכר זבולן ראובן שמעון גד מטה יוסף בנימן דן אשר נפתלי וכן כשנמנו שם לענין הדגלים ג''כ בסדר אחר הוא ולא דמו לדהר גריזים והר עיבל ה''ק כשם שחלוקין כאן שלא נזכרו כסדר תולדותם ולא כל בני אם אחת יחד כן הן בתחילת חומש השני שנזכרו שלא כסדרן וכן פירושו בדגלים להך תנא אלא דבהא פליגי דכהנא מדמי לשל חומש השני דבתרווייהו כל בני אם אחת סמוכין זולת של אם אחת הכא לאה והכא רחל ותנא דברייתא לא מדמי להאם לפי שלא נזכרו כל השבטי' שם יחדיו כי יוסף לא נזכר אלא אח''כ שאמר ויוסף היה במצרים. כן פי' היפ''מ ולבי מגמגם בה דדוחק לפרש דפליגי בענין הדמיון ועוד דלפ''ז הא דאמר בני לאה כו' צ''ל דאדברי כהנא קאי וא''כ מאי האי דקאמר טעמיה דהדין תנייא כו' וכבר נדחק שם לפרש גם בזה לשיטתו. ונראה דאיפכא גרסי' בהאי פלוגתא כהנא אמר כו' כך הן חלוקין בדגלים אית תניי תני כו' כך הן חלוקין בתחיל' חומש שני בני לאה כו'. וה''פ דכהנא סבר כשם שמצינו במנין חומש הפקודים וכן בסדר הדגלי' וכן באלה שמות האנשים אשר יעמדו וגו' תמצא בכ''מ דלא קפיד קרא אלא בבני רחל שהם נמנו תכופין זא''ז ובבני לאה לא קפיד אלא לפעמים זה קודם וזה מאוח' וכן בבני השפחות וכן תמצא בהר גריזים ובהר עיבל דיוס' ובנימין זא''ז בהר גריזים ובהר עיבל ובני לאה ובני השפחות שלא כסדרן. ותנא דברייתא ס''ל דכשם שחלוקין בתחלת חומש השני בני לאה מכאן מששה הראשונים ובששה האחרונים בני רחל א' מכאן וא' מכאן ובני השפחות באמצע כן נמי הכא דאע''ג דבקרא כתיב אלה יעמדו לברך וגו' שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי היינו לומר דאותן ששה יהיו על הר גריזים וששה אלו על הר עיבל אבל סדר עמידתן לא קפיד הכא קרא לחשוב כסדרן ואנן הוא דילפינן דחלוקין בסדר עמידתן כמו דמצינו שחלוקין בתחילת חומש שני א' מכאן כו' וכן הכא דבהר עיבל היה ראובן מכאן וזבולן מכאן ובני השפחות באמצע כמו דהתם בבני רחל. והיינו דקאמר כשם שהם חלוקין לומר חלוקין בסדר עמידתן ופליגי הכא בעיקר הסדר ולא לענין הדמיון. והיינו דמסיק רב מתנה טעמיה דהדין תנייא דבריית' דאמר אחד מכאן ואחד מכאן ובני השפחות באמצע כמו התם דכתיב שמע אלי יעקב וישראל מקוראי ודריש מקוראי לשון תקרה כמו המסדר קורות זו אצל זו נותן צד העב של זה בצד הקצר של זה ויעמדו יחדיו כן השבטים אף דכלם חשובים היו מ''מ מסדר בני השפחות באמצע ומבני רחל או מבני לאה הגבירות אחד מכאן ואחד מכאן:

כך הן חלוקין באבני אפוד. שנאמר בהן ששה משמותם וגו' הנך ששה דהר גריזים כתובים על האחת וששה דהר עיבל כתובין על השנית והיינו דכתיב והחציו אותו חצי החקוק באחת מהאבנים:

במלואותם. כתיב דמשמע שצריך למלאות ולהשלים חשבון האבנים של זו כזו כדי שיהיו כו':

יהוסף מלא. הוא כדכתיב עדות ביהוסף שמו ולדידיה מפרשים כתולדותם לאו בשם תולדותם קאמר אלא כסדר תולדותם ופליג אהאי ברייתא כשם שהן חלוקין כו':

והלא אינן כו'. אברייתא דלעיל פריך דקאמר כשם שהן חלוקין בהר גריזים ובהר עיבל כך חלוקין באבני אפוד והלא אינן אלא של הר גריזים כ''ז ושל הר עיבל כ''ג:

א''ר יוחנן. לתרץ הברייתא דיהו שוין במלואותם דלדידיה לא ס''ל הכי כדלעיל:

בנימין היה חציו. בכתיבתו ב''נ מכאן וימ''ן מכאן:

ויאות. שפיר וכן מדויק במקרא דמי כתיב שמותם לא כתיב אלא משמותם מקצת שמותן כלומר של אחד מהששה ולא כל שמותם של הששה:

הראשונים אין נכתבין על סדר. תולדותם שיהודה מלך והי' מוקדם והאחרונים נכתבו על הסדר והאי סתמא סבירא ליה כת''ק דבבבלי שני' כתולדותם ולא ראשונה כתולדותם ולא ס''ל נמי כשם שחלוקין כו' דלעיל:

בנימין דותולדותם מלא. כלומר דכתולדותם כתיב ודריש כמו שנזכרו בתולדותם וגבי בנימן כתיב ואביו קרא לו בנימין מלא וכן באבני אפוד מלא היה:

מחורב. מהר חורב נטלו גזר דין שלהם שלא רצו לקבל את התורה כשהחזיר הקב''ה עליהם:

מסיד נפלו איפופסין. גזר דין שלהם למיתה שהיתה התורה כתובה לפניהם ולא למדוה:

משרפות סיד. על עסקי סיד:

בין כל אבן ואבן. לא היה הסיד אלא בין אבן ואבן לבנין המזבח:

מה מקיים ושדת. למה היה להם לסוד בסיד כיון שלא היה אלא לשע' ומיד באו א''ה והעתיקוה:

ניחא ושדת אותם בשיד. מפני שהיה לקביעות וסדוהו בסיד על הכתיבה עד שיבאו האומות ויקלפוה והשיאוה כדאיתא בבבלי:

עוד הוא מעשה נסים. דלמ''ד על אבני המזבח נכתבו עוד מעשה נסים נעשה להן שנתן הקב''ה בינה בלב כל אומה להעתיק את התורה בשעה קלה זו:

לא לשעה היו ונגנזו. דודאי נגנזו אחר שהקריבו עליו ולא הניחו' שם מפני שתשמישי קדושה הן ואיך הי' יכולין להעתיק התורה בשעה מועט' ולא ס''ל כמ''ד במתני' דאותן אבנים סתרו' והביאו עמהן כדפירש רש''י ז''ל:

מ''ד. אלא למ''ד על אבני המזבח נכתבו קשיא:

ומשיאין. מעתיקים:

משלחין נוטריהון. סופרים שלהן וקורין אותם נוטרייון:

מ''ד כו'. להאי מ''ד דעל אבני המלון נכתבו ניחא הוא שכתבו כל התורה בשבעים לשון כדי שיבאו א''ה ויעתיקו שלא יהא להן פתחון פה לומר לא היה לנו מהיכן ללמוד תורה כדלקמן:

גמ' תני על אבני המלון נכתבו. רבי יהודה פליג אתנא דמתני' דקאמ' על אבני מזבח נכתבו כדכתיב והיה ביום אשר תעברו את הירדן וגו' ובנית שם מזבח וגו' וכתבת על האבנים וגו' והן הן אבני המלון ור' יהודה סבר דאבני המלון אבנים אחרות הן וכר' חנין דלקמי דאמר ד' מיני אבנים היו והם אבנים שהביאו עמהן מן הירדן כדכתיב שאו לכם מזה וגו':

אדם קרייה. אדם שם עיר אחת וכן צרתן:

כמצד צרתן. כמו השיעור שבין אדם לצרתן. תדע לך שהוא כן. דודאי המים קלים לרוץ יותר מאדם ואם המים לא גבהו אלא י''ב מיל וחזרו למקומן נמצא המים שוטפין אותן שהרי בעברם לא שהו אלא מהלך שנים עשר מיל כאורך מחנה ישראל אלא מלמד כו'. וכן הוא בבבלי:

עד לבו של רקיע. כלו' גבוה הרבה יותר:

עד בבל. כמו מהירדן עד בבל. הדא היא דכתיב ויהי כשמוע וגו'. שנראה לעין כל ושאלו זה לזה עד ששמעו את הנס הגדול. בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות. שנתערבו זה על זה ליענש ואפי' על הנסתרות:

דכתיב הכא והרימו וגו' לא דמי וכו'. אינו דומה המגביה משאוי מן הארץ על כתפו למגביה מהארץ לארכבותיו ומן ארכבותיו לכתפו שזה על ידי שאינו מגביה בפעם אחת מהארץ לכתפו יכול להגביה משאוי היותר כבד:

לא דמי כו'. ואינו דומה המגביה בעצמו עד על כתפו למי שאחר מטעינו שזה נושא משא יותר כבד:

לא דמי כו'. ואינו דומה מי שאתר מטעינו ונושא בעצמו למי שטוען בשנים שעל ידי שחבירו מסייעו ונושא עמו במשאוי כל אחד טוען יותר ממה שהוא טוען לבדו ואפי' כשאחר מטעינו וכיון שכאן כל אחד נשא לבדו משאוי של מ' סאה ממה שהגביה בעצמו מן הארץ על כתפו מבלי שהטעינו אחר מעתה צא ולמד כמה משאוי הי' באשכול שהיו שמנה אנשים ומסייעין זה את זה ומרימין על כתפיהן:

כתיב איש אחד. איש אחד לשבט. איידי דאיירי באשכול נקט לפלוגתא דר''י ור''ע בהא:

ה''ג על דעתיה דר''ע דאמר לשונות ריבויים הן כ''ד היו ששה עשר באשכול כו' ע''ד דר' ישמעאל דהוא אומר לשונות כפולין הם שנים עשר היו שמנה באשכול כו'. דר' ישמעאל ור''ע פליגי בכ''מ שנא' בתורה לשונות כפולין כמו הכא איש אחד איש אחד לר''ע אתי לרבות וכן הכא כ''ד מרגלים היו ואע''פ שלא הוזכרו בכתוב אלא י''ב אפשר דהאחרים פחותין מהם היו ולא קחשיב בהדייהו. ועל דעתיה דר''י דאמר בכ''מ לשונות כפולין הן ואין לנו לרבות דבר דדברה תורה כל' בני אדם כדאמר בהערל הלכה א' ובהרבה מקומות. שנים עשר היו כו' וכן גריס בתוס' דף ל''ד ד''ה טורטני לר''ע כ''ד ולר''י י''ב אלא דשם כתוב בר' ישמעאל לשונות ריבויים ובדר''ע לשונות כפולין וצריך להפוך הגי' בזה גם שם:

על דעתיה דר' ישמעאל. דאמר י''ב היו. טורטרון. כדאמר בבבלי שם ממשמע שנאמר וישאוהו איני יודע שבשנים ומה ת''ל בשנים בשני מוטות וס''ל לר''י דמדכתיב בשנים ולא שנים לרבות עוד ב' מוטות אחרות דהוו להו ארבע מוטות והיו הולכות ארבעתן זו אצל זו והאשכול הי' מוטל על ארבעתן וכל אחד מהן תופס לראש המוט אחד מכאן ואחד מכאן הרי שמנה אנשים באשכול וזהו טורטורן משאוי אחד כלו' כולן בשוה:

על דעתי' דר''ע. דאמר כ''ד היו והיו שמנה אחרים הפחותים מהן נושאים משאוי תחת הראשונים שהיו עוד ד' מוטות אחרות והן באלכסון מתחת העליונים ב' מוטות באלכסון מכאן וב' מוטות באלכסון מכאן וזהו טורטורין וטורטורי טורטורין משאוי ומשאוי תחת משאוי:

מיכן אתה למד. כמה משאוי הי' באשכול שהיו שם שמנה מסייעין זה את זה:

אלא כן אנן קיומין. ע''כ דאבני המזבח היו באבנים שהקים להן יהושע על גב הירדן ואבני' אחרות היו שלקחו עמהם והביאום למלון:

משוקעות היו במים. ולא הוציאם משם כדכתיב התם ויהיו שם עד היום הזה:

אין תימר. דאותן אבנים היו ממה שהקים יהושע כו' כדכתיב ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים:

ויאות. דד' מיני אבנוים הן ואבני המלון לאו הן אבני המזבח דאם תאמר אבני המלון הן בעצמן אבני המזבח הרי לשעה היו ונגנזו מפני קדושתן כדלעיל ואבני המלון הוקבעו שם לדורות כדכתיב למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר וגו':

פשיט לן. ודאי זה לנו דע''כ ד' מיני אבנים היו כדמסיק ר' סימון:

ואיסטליות. מיני אבנים שנתן להם משה כדאמר בבבלי אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר בעבר הירדן וגו' הואיל משה באר וכתיב וכתבת וגו' באר היטב ואתיא באר באר וקסבר האי תנא דנטלוה עמהן לארץ כדלקמן:

נמצאת אומר שלשה מיני אבני' הן. האי תנא דברייתא ס''ל כתנא דמתני' דהן הן אבני המזבח הן הן אבני המלון: